רשמים ראשונים מסיור באיזורים שנפגעו מרעידות אדמה במרכז איטליהב-24816 וב-301016
הקדמה
התיאורים והערכות שבסיכום להלן נכתבים על סמך התרשמות ראשונית משני סיורים שערכו בנפרד מהנדסים ממשרדנו, ב-25/10 וב-1/11, ומעיון ראשוני בנתוני תנודות של הרעידות, כפי שנקלטו בשתי תחנות הסמוכות למוקדי הרעש. הם אינם מתיימרים להוות מאמר מדעי.
התיאורים והערכות תקפות לרעידות אלה בלבד מכיוון שהעוצמה, עומק המקור, תנאי השטח ההרריים, הקרקע הסלעית ופרמטרים נוספים של הרעידות הנ"ל משפיעים על תגובת הקרקע והמבנים הספציפית לרעידות אדמה, ומצמצמים את רלוונטיות התובנות הניתנות להפקה לאזור אחר.
למרות ההסתייגות, ניתן להערכתנו להסביר את שלוש התופעות המתוארות בהמשך, וכן להבין תופעות נוספות המתוארות בהמשך, להפיק לקחים, ולשפר את התכן האנטי סיסמי והמענה השדרוגי בישראל.
הכניסה שלנו לשטח התאפשרה לאחר קבלת אישור תנועה באזורים הסגורים וליווי מהמשרד להגנה אזרחית האיטלקי. האישור התקבל בסיוע הקולגות שלנו מאיטליה: prof. G.M Calvi מאוניברסיטת Pavia ו Fuchs Renato ממעבדת Eucenter, ואנו מודים להם על כך.
התייחסויות והערות תתקבלנה בברכה.
מבוא - רעידת האדמה ב-24.8.16 ושאלות מפתח
רעידת אדמה במגניטודה של M6.2 בסולם מגניטודה לפי מומנט (להלן רעידה I) התרחשה במרכז איטליה בתאריך ה- 24 באוגוסט 2016 מוקדם לפנות בוקר.
296 בני-אדם נהרגו בעקבותיה, בעיקר בעיירה אמטריצ'ה (Amatrice), וכן בעיירות אקומולי (Accomoli) ופסקרה
(Pescara del Tronto) וארקווטה דל-טרונטו (Arquata del Tronto).
מוקד הרעידה היה כ-45 ק"מ צפונית לעיר ל'אקווילה' (L'Aquila) שנפגעה לפני 7 שנים מרעידה בעוצמה דומה ובה נהרגו מעל 300 איש.
• כחודשיים לאחר רעידה זו ולאחר שורה של רעשי-משנה (aftershocks), שנראו כהולכים ודועכים, התרחשה בתאריך ה- 26 לאוקטובר 2016 רעידה נוספת במגניטודה M6.1 כ- 30 ק"מ מצפון מערב לאזור הנ"ל. ברעידה זו לא היו נפגעים בנפש. בתאריך ה- 30 לאוקטובר 2016 התרחשה רעידה בעוצמה גבוהה יותר, של M6.6 כ-17 ק"מ צפון מערבית ממוקד הרעידה הקודמת, וסמוך מאוד לעיירה נורצ'ה Norcia, (להלן רעידה II). גם ברעידה זו לא נהרג אף אדם. כיצד ניתן להסביר שברעידה בעלת העוצמה פחות חזקה ברצף אירועים זה - היה מספר הנפגעים הרב ביותר?
• איך ניתן להסביר שההרס הרב שכמעט מחק את מרכז העיירות הציוריות אמטריצה ונורצ'ה, לא כלל את מגדלי השעון העתיקים שנפגעו קלות בלבד ונשארו בולטים מעל גלי ההריסות?
• שני אגפים בבית ספר יסודי ששודרגו באופן מינורי ביותר עם מספר רצועות של יריעות חוזק לא התמוטטו, לעומת המבנה המרכזי שלא שודרג והתמוטט.
האם מספיקות יריעות חוזק (Fiber Reinforced Polymer)יFRP לשדרוג מוצלח?
תיאור אזור הרעידות במרכז איטליה ורקע ותמצית רקע טקטוני
איטליה היא אחת מהמדינות הפעילות סיסמית באירופה, כאשר בגבולות המדינה התרחשו מעל עשר רעידות משמעותיות במאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21. הסיסמיות האיטלקית מושפעת ברובה מהתזוזה של הלוח האפריקאי בכיוון צפון, והתנגשותו עם הלוח האירו-אסיאתי. הקצב היחסי של תנועת הלוחות אחד כנגד השני הוא כ- 7 מ"מ בשנה. האזור בו התרחשו הרעידות נמצא באזור גבעי בשיפולים המערביים של מרכז רכס האפנינים, באזור משולש גבולות שבין מחוזות אומבריה (Umbria), לאציו (Lazio) ומארקה (Marche). ראה איורים 1 ו-2.
האוכלוסייה באזור זה מתגוררת במבני לבנים, לא שלודים המרוכזים בעיקר במרכזי העיירות והכפרים ובשאר החלקים מבני לבנים מעורבים עם מבני לבנים כלואים במסגרות בטון, אך ברובם בעלי פרטים לא משיכים. הקרקע במרבית האזור הינה סלעית.
תיאור מפורט יותר של נתוני רעידות האדמה מופיע בנספח 1, בקישור זה.
איור 1: מיקום כללי של אזור הרעידות I,II במרכז איטליה
איור 2: מיקום כללי של אזור הרעידות I, II במרכז איטליה
מעיון באיורים 3-5 שבנספח 1 המצורף ניתן להפיק מספר תובנות שעיקרן:
• למרות שהנזק הגדול ביותר ברצף האירועים היה באמטריצ'ה עקב רעידה I, עוצמת תנודות הקרקע שהורגשו בה עקב רעידה זו, נמוכות מתנודות הקרקע שהורגשו באותה רעידה בעיירה נורצ'ה, ומהתנודות הקרקע שהורגשו ברעידה II בעיירה נורצ'ה.
• קיים הפרש משמעותי בתאוצה הספקטרלית שנמדדה באמטריצ'ה (איור 3d) בכיוון מזרח-מערב (באדום) לעומת התאוצה שבכיוון צפון-דרום (בכחול). כאשר ערכיה של התאוצה בכיוון מזרח–מערב גבוהים ביותר מ- 50% מתאוצת התקן האיטלקי לאזור זה..
• שיאי התאוצות הספקטרליות בשתי הרעידות הן בתחום זמני המחזור הנמוכים (0.2-0.4 שניות), ובתהודה עם זמני מחזור המתאימים למבנים נמוכים על הקרקע הסלעית המקומית.
• ניתן לראות כי במקרה שלפנינו קיימת דומיננטיות מובהקת לתנודת הבסיס בכיוון מזרח מערב (המסומנות בצהוב באיור 3b). הנ"ל נובע מ"פולס מהירות", היוצר גל הרסני המתקבל לעיתים בנקודות מסוימות בקרבת קו השבר בתנאים מסוימים המשפיעים על אופן מעבר הגלים בקרקע (הסבר והפניות להרחבה בסוף נספח 1 המצורף), וכך ההרס הרב באזור אמטריצ'ה, דווקא מרעידה עם עוצמה פחותה, יחסית למקומות סמוכים או לרעידות שהתרחשו אחריה באזור, מראה שפולס בכיוון מסוים יכול להוות גורם דומיננטי ומשמעותי הרבה יותר מעוצמת הרעידה, תאוצות והזזות השיא שלה או מספר מחזורי התנודה.
בסעיפים הבאים יודגמו התופעות הנ"ל:
דוגמאות לנזקים ואופני טיפול ושיקום ראשוניים
סדרת הרעידות שהתרחשה באיטליה בין התאריכים 24/8/16 עד 30/10/16 זרעה הרס רב באזורי התרחשות הרעידות, ועד מרחק של עשרות קילומטרים מהמוקד. בסיורים שערכנו תועדו נזקים לתשתיות וכבישים, גשרים, ובמבנים מסוגים שונים. להלן מובאות מספר דוגמאות*.
א. תשתיות, ומבני דרך:
מרבית הדרכים באזור הרעידות צרות ומפותלות. חלקם נחסמו עקב גלישות קרקע, גשרים שנפגעו, ומבנים שהתמוטטו על הכביש. חלפו חודשיים מאז הרעידה וניכר כי מאמצי שיקום רבים הושקעו ומושקעים ראשית בפתיחת הדרכים כתנאי הכרחי להסדרת הגישה לטיפול ושיקום העיירות שנפגעו והמשך תפקוד באזור. בכבישים רבים קיימים קטעים עם נתיב אחד בלבד פתוח, ואחד סגור לצורך שיפוץ. גשרים רבים נפגעו, חלקם קלות וחלקם באופן ניכר יותר, כאשר האחרונים נסגרו, ואיתם, לעיתים, הדרך. הגשרים שנפגעו הם בעיקר הנמוכים, בעלי זמני מחזור קצרים. בגשרים בעלי נציבי ביניים בינונים וגבוהים הפגיעות הם בעיקר במיסעה עקב הקשה. גשרים זמניים הוצבו בחלק מהמקומות בהם התנאים אפשרו הקמתם. לא ניצפו על ידנו נזקים במנהרות התת קרקעיות החצובות בסלע בכל כבישי האזור.
תמונה 1 (למעלה): גלישת קרקע מתחת לכביש בעיירה פסקרה דל-טרנטו (צילום: ירון אופיר Yaron Ofir)
תמונה 2 (למטה מימין): גלישת קרקע מתחת לכביש בעיירה אקומלי (צילום: ירון אופיר Yaron Ofir)
תמונה 3 (למטה משמאל): גלישת קרקע בכביש הגישה לעיירה אקומלי (צילום: ירון אופיר Yaron Ofir)
תמונה 4 (למעלה): קיר תומך שנפגע בכביש הגישה לעיירה אקומלי,26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 5 (למטה): קיר תומך שנפגע ליד נורצ'ה,1/11/16
צילום: אלכס שוחט Alex Shohat
תמונה 6a (למעלה): מבט ממערב על מיסעת הגישה לגשר קשתות ישן שנפגעה מרעידה I בכביש הגישה הדרומי לאמטריצ'ה. הגשר נחסם. הוקם מעקף, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 6b (למטה): תקריב מדרום על מיסעת הגשר שנפגע, בכביש הגישה הדרומי לאמטריצ'ה. ניתן לראות שנציבי הגשר, ששודרגו בעבר ע"י מוטות דריכה (מעטים), לא נפגעו, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 7: גשר זמני שהוקם לאחר הרעידה, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 8: נציב ביניים העשוי מלבנים אדומות נפגע באזור שלא היה לחוץ ע"י קורות הגשר, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה a9 (למעלה): גשר חדש בכביש המהיר SS4 מ-Rieti ל-Ascoli. נציבי הגשר לא נפגעו, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה b9 (למטה): פגיעה אופיינית במישק במסעה עקב הקשה בגשר חדש בכביש המהיר SS4 מ-Rieti Ascoli 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 10: פגיעה אופיינית במישק במסעה עקב הקשה, (בנוסף לבעיות הבלאי) בגשר ארוך בכביש SS685 בין נורצ'ה לפסקארה דל טורנטו,26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 11: רמזור אוטומטי, אחד מיני רבים באזור, להעברת התנועה לנתיב אחד כדי לשקם את הכביש שהתמוטט בחלקו בקרבת אמטריצ'ה,26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
ב. מבנים מסורתיים באמטריצ'ה: אמטריצ'ה שייכת למחוז ריאטי (Rieti) והיא מיושבת עוד מהתקופה הפרה-היסטורית. ידוע שרעידה קשה נוספת הרסה בעבר את העיירה בשנת 1639. נכון להתרחשות רעידה I, העיירה איכלסה כ-2,700 איש, והייתה קיימת בה מגוון סוגי בניה, לרבות בנייני כנסיות מתקופת ימי הביניים, מבני מגורים שלודים, מבני תעשייה, מספר מבני ציבור אחרים, בית ספר, ומבנים מסורתיים לא שלודים בני 2-3 קומות, הבנויים מקירות לבנים אדומות ותקרות עץ. חלק גדול מהמבנים מהסוג האחרון במרכז העיירה נהרסו (ראה סימון במלבנים אדומים באיור 6). ההרס במרכז העיירה נובע מצירוף של מספר גורמים ובעיקר נובע:
1. מתנאי הקרקע והגיאומטריה הספציפיים באזור, ומיקום יחסית למוקד, שאיפשרו היווצרות פולס מהירות חזק שהתרחש באזור.
2. התאמת זמני המחזור של הרעידה לזמני המחזור של המבנים במרכז העיירה, וזאת בניגוד להישרדותם של מגדל השעון ומגדל הכנסייה, שהינם בעלי זמני מחזור יותר גבוהים משאר המבנים באזור, ולכן פחות הושפעו מהגברה (ראה תמונות 17 ,12).
3. פריכות האלמנטים המבניים, וחוסר המשיכות שלהם. ההרס הוחמר בגלל שבחלק מהמבנים הוחלף גג העץ בשנות ה- 60-80 של המאה הקודמת בתקרות בטון. כמו כן, על הגגות מרחו בזמנו חומר איטום עם רכיבים מסרטנים, עובדה שמעכבת את פינוי והריסת המבנים. (ראה תמונות 13, 14, 15).
הניסיון המעשי והידע שנצבר אצל כוחות החירום האיטלקיים ברעידות התכופות יחסית ובאירועים כגון אלה באו לידי ביטוי בהקמה מהירה של מרכז השליטה והחירום באמטריצ'ה, שנכנס לעבודה בתוך 3 שעות מרגע הרעידה.
ניכר סדר ושליטה באירוע: כוחות רבים עובדים במקביל, כולל מערכת שעוסקת בדאגה לאמצעי מחייה לתושבי האזור, חדרי אוכל, אזורי מגורים, הסעות לתלמידים לבתי ספר חלופיים, ליווי ומעקב אחרי אזרחים שחוזרים לבתים הפגועים, ליווי משלחות מחקר ובדיקה, כוחות שיטור רבים שמונעים כניסה וביזה לכל אזור שנפגע ברעידה, כוחות שיקום לתשתיות, טיפול למבנים ההיסטוריים (ראה תמונה 16), עזרה ראשונה למבנים רגילים שמפריעים למעבר בכבישים (ראה תמונה 18), ועוד. באיור 6 ניתן לראות את מפת שליטה המתעדכנת של כוחות החירום, עליה מסומנים האזורים הפגועים, אזורי ההתארגנות ועוד.
איור 6: חלק ממפת התארגנות החירום של אמטריצ'ה. מסומנים באדום מבנים וכבישים שנהרסו, בכתום פגיעה קשה, בצהוב פגיעה קלה. מסומנים עוד אזורי התארגנות, אוהלים, מרכז חלוקת מזון וכו'.
תמונה 12: הרס מבנים במרכז אמטריצ'ה. מגדל השעון שורד למרות שבנוי מאותם חומרים בגלל זמן מחזור גבוה יותר, ושונה מזמן דומיננטי של הרעידה. ניילונים מכסים על חלק מההריסות להגן על ציוד שעוד לא נאסף, 26/10/16 .
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה a13 (למעלה): הרס מבני לבנים לא שלודים במרכז אמטריצ'ה. ניתן
להבחין בתקרת בטון שהחמירה את הנזק, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 13b (למטה): ניתן להבחין בתקרת הבטון המצופה זפת ובמוטות זיון עגולים, 26/10/16.
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 14(משמאל): מבני לבנים מסורתי לא שלוד שהתמוטט ברובו במרכז אמטריצ'ה. ניתן להבחין בתקרות הבטון 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 15(מימין): מבני לבנים ישן מאוד שהתמוטט בחלקו במרכז אמטריצ'ה. למבנה
תקרה ראשונה ע"ג קמרון אבנים ותקרה עליונה שנוצקה בשלב מאוחר יותר ונותרה תלויה על זיז הגמלון העליון היצוק מבטון, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 16 (משמאל): פירוק זהיר של הרעפים, לצורך שיחזור שייעשה לכנסיה מהמאה ה-14 שנפגעה ברעידה באמטריצ'ה, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 17 (מימין): מגדל נוסף, בכנסיה מימי הביניים, ששרד את הרעידה באמטריצ'ה, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה a,b,c,d18: שיקום בעץ "עזרה ראשונה" למבנה בסכנת נפילה סמוך לכניסה הראשית למרכז אמטריצ'ה. 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 19: מתחם אוהלים למפונים סמוך לאמטריצ'ה. המתחמים מאובזרים היטב ונראה שהם מוכנים לחורף הקר. באזור פזורים מספר מחנות וכן קרוואנים שמוקמו בחוות חקלאיות. 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
ג. נזקים בעיירות נוספות: עיירות רבות, באזור הרעש הפכו עיירות רפאים וננטשו, חלקן הרוסות לחלוטין, ובחלקן מבנים בודדים ששרדו.
תמונה 20: בית הרוס בחלקו באקומולי, בו נהרגו 4 תושבים 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 21: פיצריה נטושה באקומולי: בתוכה שיירי אוכל המלווים בריח רע, וכלים שנשארו במקומם בדיוק כפי שהונחו ערב הרעידה, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 22: מרכז הכפר רסטולי. הכפר נטוש, כמו רבים מהכפרים באזור שלא הוזכרו בתקשורת, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 23a,b,c: הבית היחידי ששודרג מיידית בכפר רטרוסי (Retrosi) ע"י כבלים ובולי עץ, כדי להבטיח שלא יתמוטט על כביש הגישה המזרחי לאמטריצ'ה לאחר שכביש הגישה המערבי אליה נחסם ברעידה.
26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 24a,b,c,: שדרוג מבנה ב"עזרה ראשונה" במרכז הכפר Capitignano , המרוחק כ- 25 ק"מ מהמוקד, ע"י עץ, כבלי פלדה, כדי להבטיח שלא יתמוטטו ויחסמו את הדרך.
26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 25a,b: שדרוג מבנה נוסף בכפר Capitignano, ע"י עץ וכבלי פלדה, שחודרים לתוך המבנה וכולאים
אותו, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 26a,b: מבנה מסורתי בכפר Capitignano, ששודרג בעבר ע"י מוטות
דריכה מחזיק מעמד והמבנה הסמוך לו שלא שודרג נפגע ומקבל "עזרה ראשונה", 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 27a,b: מבנים בכפר Capitignano, ששודרגו לפני הרעידה ע"י מוטות דריכה (ספורים), ולא נפגעו ברעידה, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
ד. נזקים במבני בטון: שלא כמו שנראה מדיווחי התקשורת, נגרמו נזקים רבים והרס גם למבנים שלודים מודרניים מבטון מזוין, לרבות כאלו בעלי מאפיינים דומים למבנים באזורנו (זאת מלבד קירות הבני העשויים מלבנים ולא מבלוקי בטון או איטונג אצלנו). בחלק גדול מהמבנים באמטריצ'ה בולט הנזק המרוכז בכיוון הרעידה הדומיננטי (מזרח –מערב).
תמונה 28: דוגמאות להרס ונזק במבני מגורים שלודים באמטריצ'ה, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 29a,b: דוגמאות לכשלים בצמתים עקב פרטים לא משיכים במבני מגורים שלודים באמטריצ'ה. בתמונה התחתונה נזק גדול יותר בכיוון הארוך: מזרח-מערב, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 30a,b: כשל בצמת עקב חישוקים לא מספיק צפופים לגזירה בעמוד, במבנה מגורים שלוד באמטריצ'ה, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 31(למעלה): מלון באמטריצה בו הפגיעה בחזיתות הדרומית והצפונית, עדות לדומיננטיות הרעידה בכיוון מזרח –מערב, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 32(למטה): נזק עקב הקשה של המבנה הנמוך במבנה העליון, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 33: נזק מרוכז בקומות התחתונות במבנים רבים באזור אמטריצ'ה, נובע ככל הנראה מפולס המהירות
26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 34: עמודים קצרים בקומת הבסיס שלא נפגעו משמעותית, כנראה עקב סימטריות, תסבולת מספיק גבוהה או שהתהווה סמך אופקי לרצפה שמעליהם באחד מחזיתות המבנה.
26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 35a: מבנה שלוד שלא התמוטט במרכז אמטריצ'ה, 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 35b: צומת עמוד-קורה מבטון שנפגעה במבנה הנ"ל, אך תסבולתו הספיקה כדי שלא יתמוטט
26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
ה. נזקים במבנים טרומיים ובמבני תעשייה: מבנים טרומיים רבים כשלו. כמו במבני המגורים במרכזי העיירות, גם למבנים אלה בד"כ זמני מחזור נמוכים עד בינונים. סיבות הכשל העיקריות הן פרטי חיבור לא טובים . קירות חוץ שלא היו מחוברים למבנה באופן תקין - חוסר בטופינג מעל הלוחות הטרומים הדרוכים לחלק מתקרות המבנים, חיבור רופף בין הרכיבים הנושאים לתקרות. תועד נזק רב לסחורה.
תמונה 36: כשלים במבנים טרומיים: הישמטות קורות טרומות והגג (למעלה), הישמטות פאנלי חזית טרומיים (למטה)
01/11/16
צילום: אלכס שוחט Alex Shohat
תמונה 37: כשלים במבני תעשייה טרומיים: הישמטות חלקית בחלק עליון של פאנלי קיר טרומי (למעלה), הישמטות פאנליים מלאה (למטה), 01/11/16
צילום: אלכס שוחט Alex Shohat
תמונה 38: כשלים במבני תעשייה טרומיים: (למעלה) הישמטות של לוחות דרוכים טרומים מקורות, עקב חוסר בטופינג ופרטי חיבור מספיקים. (למטה) הישמטות של לוח"דים וקורות טרומות, 01/11/16
צילום: אלכס שוחט Alex Shohat
תמונה 39:כשלים במבני אחסון תעשייתי עם גג קל הבנוי ממסבכי פלדה. (למעלה) הזק מבני בפאנלי חוץ ונזק כבד לציוד שעל המדפים. (למטה) כיסוי אזור שנפגע גדי לשמור על סחורה פנימית. 01/11/16
צילום: אלכס שוחט Alex Shohat
דוגמאות לאופני שדרוג שבוצעו באזור לפני הרעידה
א. בית הספר רומלו באמטריצה: חלק בית ספר המכיל כיתות לימוד בנוי בצורת "ח" בפי שניתן לראות באיור 7. החלקים שסומנו בכחול הינם חלקים ששודרגו בשנת 2012 בהשקעה של כ -600,000 יורו. על פי המידע שברשותנו בשלב זה (ביקור בשטח, קטעים מהעיתונות ודברים לא רשמיים מאנשי מקצוע איטלקיים) השדרוג כלל יישום יריעות FRP וכן בניית שני מהלכי מדרגות, אחד לכל אגף וכן שיפוץ חיצוני ותוספת גג חדשה. שני החלקים ששודרגו נפגעו אך לא התמוטטו. שאר המבנה, הבנוי קירות לבנים לא שלודים, התמוטט בחלקו. יצוין כי התמוטטות נמצאת בשלב זה תחת חקירה ואין מידע מבוסס בנושא.
איור 7: תצלום אווירי של בית ספר היסודי רומלו, מתוך מפת היערכות החירום של אמטריצ'ה.
תמונה 40 (למעלה): מבט מדרום מערב, מתוך פנים ה"ח" על האגף החדש (מימין) ומשמאל הקטע שלא שודרג והתמוטט בחלקו , 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 41 (למטה): מבט מצפון מערב, על האגף החדש הכולל עמוד משודרג בFRP (מימין) ומשמאל הקטע שלא שודרג והתמוטט בחלקו , 26/10/16
צילום: ירון אופיר Yaron Ofir
תמונה 42 (למעלה משמאל): צילום תקריב, על עמוד העטוף בFRP בקצה האגף החדש שלא התמוטט.
תמונה 43(למעלה מימין): צילום תקריב, על עמוד העטוף כנראה בFRP ומצופה בצבע בקצה השני של אגף החדש שלא התמוטט.
תמונה 44 (למטה): צילום תקריב מצפון על הקטע שלא שודרג והתמוטט בחלקו.
ב. שדרוג באלכסוני פלדה
תמונה 45: שדרוג מבנה בית ספר בריאטי,1/11/16
צילום: אלכס שוחט Alex Shohat
תמונה 46: שדרוג מבנה בית ספר בריאטי, סדקים עקב הרעידה, או הפרשי טמפ'
1) מהשוואת נתוני הרעידה הבסיסים לנזקים שהתרחשו ברעידה זו ניתן להסיק שעוצמת הרעידה וערכי התאוצות הם לאו דווקא הפרמטרים המשפיעים ביותר, ואינם קשורים ביחס ישר לנזק. לעומתם, פולס מהירות (כשהוא מתרחש) וכיווניות הרעידה הם פרמטרים שמשפיעים מאוד על רמת הנזק.
2) חודשיים אחרי הרעידה רוב פעולות השיקום מתרכזות בשדרוג כבישים ודרכים, מבנים המפריעים לתנועה, ושיקום איטי של מבנים היסטוריים. אין כמעט נגיעה בבתי מגורים, למעט טיפול מונע למניעת התמוטטות. יצוין כי גם ברעידות קודמות זו הייתה הגישה, כאשר מרכז העיר ל'אקווילה, שנפגעה קשה מרעידה בשנת 2009, טרם שוקם באופן מלא המאפשר חזרה לחיים סדירים.
3) ניתן ללמוד מהאיטלקים על אופני שדרוג ראשוניים לצורך עזרה ראשונה. יצוין כי אמצעי "עזרה ראשונה" אלו, אף על פי שהינם בסיסיים ביותר, נראה כי במקרים מסוימים - משפיעים מאוד ומסייעים לתפקוד משופר של המבנה ברעידות נוספות/ רעידות משנה , כפי שהיה ניתן להבחין מסדרת הרעידות האחרונה.
4) ניתן ללמוד מיעילות ומקצועיות האיטלקים גם בנושאי ההתארגנות בחירום.
5) בניגוד למוכר, נצפו במספר מבנים עמודי יסוד שלא נפגעו. הנ"ל יכול להיות מוסבר אם ע"י חלוקה סימטרית שלהם בהיקף המבנה, עודף תסבולת, או קיומו של סמך אופקי, שלא היה חשוף לעין במפלס קומת הקרקע. סמך כזה עשוי למנוע תזוזה יחסית והתפתחות נזק במפלס עמודי היסוד.
6) לא מצאנו בסיור (המוגבל שבוצע) עדויות לנזקים בביסוס, ומרבית הנזק נצפה מעל מפלס הקרקע.
7) נראה כי סימטריה במבנה, פרטים בסיסים נכונים, שתוכננו ויישמו עם תשומת לב לנושא השרידות באירוע סיסמי, יכולים להספיק לפעמים למבנה כדי לשרוד רעידה בסדר גודל כזה.
8) הרעידות המתוארות בסיכום זה מוגדרות כבינוניות, ודומות בסדר גודל בעוצמתן לרף אליו מכוון התקן הבסיסי בישראל (רעידה בהסתברות התרחשות של 10% ב-50 שנה, אם כי ייתכנו בישראל רעידות בעוצמה גדולה יותר). כאשר מבוצע כיום פרויקט שדרוג בבניין בודד בישראל מושקעים בו משאבים לא קטנים בד"כ. אחת ההתרשמויות הבולטות בסיור היא שאם נערכים לרעידה בסדר גודל דומה לזה שחוותה איטליה, ניתן לבצע בהיקף המשאבים המושקע בפרויקט אחד פעולות שדרוג יעילות ועדינות יותר בכמות מבנים רבה יותר לצורך הצלת חיים, ז.א ניתן לנצל בצורה הרבה יותר טובה את המשאבים הקיימים כדי לטפל באינוונטר מבנים נרחב משמעותית מזה המטופל כיום.
9) דרכים יעילות נוספות להתמודד עם שדרוג מבנה אבן או מבנים פריכים (כגון מבטון "דבש") הם דריכות אופקיות ו/או הדבקה של יריעות FRP, או בידוד בסיס. גם הקטנת משקל (מסה) תעזור מאוד, במידה וניתן.
10) במבנים שתועדו בסיור ניתן להבחין בדוגמאות רבות למבנים ש"עמדו" בקריטריון "הצלת חיים" אליו בעיקר מכוון התקן כיום. מבנים אלה ננטשו וברור שעמידה בקריטריון זה לא מאפשרת המשך שהייה במבנים שנפגעו. יש לעלות סוגיה זו לדיון ציבורי ולשקול אם לא ראוי לעדכנה.
* ירון אופיר, .M.Sc, מהנדס ובקר מבנים
** אלכס שוחט, מהנדס מבנים
`
קישור למאמר